איך הוכיחה התורה שיש א-לוקים?

וכך כותב הרב דסלר זצ"ל:

"וכן אם יתבונן בעולם הפנימי של האדם, אם יסתכל ביצר הרע ותחבולותיו, בהתרוצצות התמידית בקרבו בין מצפונו וכוחות הרע, מה צרכה ומה תכליתה, יכיר גם בזה את תכלית הבריאה - להתגבר בכוח הטוב על הרע, ויווכח שהכל נוצר למטרה אחת: גילוי הרוחניות. כך יוכל ללמוד אמונה על-ידי ההתבוננות בתוך עצמו כמו שכתוב: מבשרי אחזה אלוק".
וכפי שכתוב בתורה (דברים ל, יט): "והחיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" - נמצאנו למדים שכח הבחירה מייחד את האדם משאר הנבראים ומעיד על משמעות חייו ותכליתם. מכיוון שמשמעות חיי האדם היא העמידה בניסיון, מחייבת תכלית זו את מציאות כוחות טוב ורע בתוכו, כדי שלא יהיה מוכרח במעשיו. גם טיבו של המצפון, המייצג את התת-מודע האלוקי ואמור לכוון את האדם מבפנים (אם האדם לא הרס או השתיק אותו), מובן יותר לאור תכלית זו של חיי האדם.

סיכום ההוכחה:
האדם מביט בפנים נשמתו, נפשו ויכולותיו הפיזיות והנפשיות - הוא מבין שיש לו בחירה חופשית במעשיו, שיש לו יצר טוב ורע הטבועים בנפשו, משיכה לחומר ומשיכה לרוח, שאיפה לידיעת האמת, רצון למשמעות, תכלית ומטרה בחיים, וכן משיכה לדת וחיי נצח. האדם מבין שיש לו יכולת לדבוק בחומר, או להתעלות על טבעו הבהמי. האדם יכול להודות בקיום הבורא, או למרוד ולכפור בו. האדם שונה מכל יצור חי אחר בכך שיש לו בחירה על מעשיו, שיש לו טבע, ושהוא יכול להתגבר על הטבע. על כן מבין האדם שיש לו בורא אשר טבע בו תכונות אלו, תכונות נועדו להביא אותו למציאת הבורא וקיום הדת. תכונות המחייבות הוראות יצרן מפורטות מן הבורא.
ספר הוראות היצרן היחיד אי-פעם שנטען להמסר על ידי הבורא לעם - הוא ספר התורה, בו מצויים כל יסודות ההלכה המאפשרים את קיום רצונו של הבורא בכל דור ובכל מצב על ידי לימוד ושינון של הלכות אלו, יסודותיהן ופרטיהן. ואכן התורה היא ספר ההדרכה היחיד לאדם, ולכן גם כותבת: "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום". זוהי ההוכחה, עצם העובדה שניתנו הוראות יצרן מן הבורא עצמו לבני-האדם, ואין ספר שישתווה לתורה בכך.

וכך זה כתוב בתנ"ך:
(דברים ד): "ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום".
(דברים ל, יט): "והחיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
(איוב, פרק י, ח): "ידיך עצבוני ויעשוני, יחד סביב ותבלעני. זכר נא כי כחומר עשיתני, ואל עפר תשיבני. הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני; עור ובשר תלבישני, ובעצמות וגידים תשוככני. חיים וחסד עשית עמדי, ופקדתך שמרה רוחי".
תהילים (פרק נא, יב): "לב טהור ברא לי א-לוהים ורוח נכון חדש בקרבי, אל תשליכני מלפניך, ורוח קודשך אל תיקח ממני".
(בראשית רבה, פרק יד, ו): "רבי לוי בשם רבי חנינא: על כל נשימה ונשימה שהוא נושם צריך לקלס להקב"ה שנאמר כל הנשמה תהלל י-ה".

* * *

כיצד מלמדת התורה שיש א-לוהים?

התורה מלמדת שיש א-לוהים על פי יציאת מצרים וההתגלות האלוקית של א-לוהים לכל עם ישראל. וכך נאמר בספר הכוזרי (מאמר א, קטע כה): "האמונה שאני חייב בה, התחייבנו בה כל האומה הישראלית, אשר התבררה להם מציאות הא-לוהים במראה עיניהם במעמד הר סיני. ומשם ממשיכה המסורת שנמסרה מדור דור, והיא בבחינת מראית העין לדורות הבאים".
ואכן התורה מתארת את ההתגלות האלוקית לעם ישראל כיחידה בהיסטוריה, המוכיחה ומלמדת על מציאות הבורא ותורתו.

בספר דברים (ד) אומר ה' את ההבדל בין הדת היהודית לכל דת אחרת בעולם: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו (?!), השמע עם קול א-לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (?!), או הניסה א-לוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך (?!). אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-לוהים, אין עוד מלבדו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, ודבריו שמעת מתוך האש, ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכוחו הגדל ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך, להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה, וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא הא-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום, אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך כל הימים".

ובשפה פשוטה: "לך ותשאל על הימים הראשונים שהיו לפניך, מהיום שבו ברא א-לוהים את האדם על הארץ, ובכל רחבי העולם - האם היה דבר גדול כזה או אפילו רק נשמע כמוהו (?!), האם היה עוד עם ששמע את קול הא-לוהים מדבר אליו מתוך האש כמו שאתה שמעת וחיית (?!), או האם ניסה א-לוהים לבוא ולקחת לו עוד עם בנסים גדולים ועצומים כמו שעשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיני כולכם (?!). אתה ראית וידעת כי ה' הוא הא-לוהים, אין עוד מלבדו, מן השמים השמיע הא-לוהים את קולו ללמדך, ועל הארץ הראה לך הא-לוהים את כוחו הגדול, ושמעת את הדברים שאמר מתוך האש, ובגלל שא-לוהים אהב את אבותיך הוא בחר בצאצאים שלהם והוציא אותך בכוחו הגדול ממצרים כדי שתירש עמים גדולים וחזקים ממך, להביא לך את ארצם של הגויים כדי לשבת בה, וידעת היום והבנת בלבך כי ה' הוא הא-לוהים בשמים ובארץ, חוץ ממנו אין עוד, ושמרת את החוקים ואת המצוות אותם אני מצווה אותך היום, כדי שיהיה טוב לך ולבנים שלך אחריך, כדי שתחיה זמן רב על האדמה אותה ה' א-לוהיך נותן לך לתמיד".

וכך כתב הרמב"ם (אגרת תימן):
"שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעידו עליו מבחר העדים שלא היה כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקב"ה, ושתראה כבודו עין בעין ודבר זה היה שתתחזק האמונה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו על ידו האמת, כדי להעמיד רגלנו לבל ימעדו אשורינו".

וכן כתב הרמב"ן (דברים, פרק ד, ט):
"הכתוב הזה לדעתי מצות לא תעשה, הזהיר בם 'מאוד' כי כאשר אמר שנזהר בכל המצוות ונשמור החוקים והמשפטים לעשות, חזר ואמר: רק אני מזהירך מאוד לשמור עצמך מאוד מאוד ולזכור מאין באו אליך המצוות, שלא תשכח את מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו עיניך שם 'הקולות', 'והלפידים', 'את כבודו', 'ואת גדלו', 'ודבריו אשר שמעת מתוך האש', ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם, כי ה' עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם... והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו לעולם, וצוה במצות עשה, שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה... כי כשנעתיק גם כן את הדבר (התורה) לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק, כאילו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו, ולא ננחיל אותם דבר הבל".

רבי יוסף אלבו כתב בספרו (ספר העיקרים , מאמר א, פרק יט):
"... כל מה שהושג בחוש לאנשים רבי-המספר, תהא האמנתו יותר מתקבלת וכו', ובעבור זה רצה השם יתברך שתנתן התורה על ידי משה בפרסום גדול וריבוי עצום מששים רבוא... שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים וריבוי דעות מתחלפות (דעות ואופי שונים) כדי שלא ישאר שום חשש ספק בלב המקבלים והנטפלים אליהם ולא בלב הבאים אחריהם בעול. "ותהיה הקבלה נכונה ואמיתית בתכלית מה שאפשר".

וכן כתב המלבי"ם בפירושו לתורה (שמות, פרק יט, ט):
"רצה ה' שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא (רק של הגברים, מלבד הנשים והטף), והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל כן כל מי שיקום לאמור שהוא שליח מן ה' ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצריך שיתראה ה' בעצמו לפני שישים ריבוא, בפרסום גדול כמו שהתגלה בעת נתינתה, כי בדבר המצטווה לנביא בינו לבין עצמו יש חשש וספק בדבריו אפילו בדורו, וכל שכן בדורות אחרים".

סיכום ההוכחה:
הבורא התגלה רק פעם אחת בהיסטוריה האנושית לעם שלם כדי למסור להם את ספר התורה, את דת האמת ומשמעות החיים. הבורא התגלה במעמד רם ונשגב לכל עם ישראל, וזאת לאחר שהראה את כוחו הגדול בעשרת מכות מצרים (המוכיחות שהעושה אותם שולט בכל סדרי הטבע, נמצא בכל מקום ובכל זמן). באמצעות יציאת מצרים ומעמד הר-סיני הוכיח הבורא על קיומו לעם ישראל ונתן להם את התורה. עם ישראל מעביר את ההתגלות האלוקית מדור לדור במשך יותר משלושת אלפים שנה, חוגג חגים לזכר המאורעות המסופרים בתורה, ומקיים מצוות לזכר יציאת מצרים. מכיוון שעם ישראל מעביר את המאורע הלאומי מדור לדור (התגלות אלוקית לעם שלם ללא יוצא מן הכלל), אנו יודעים שאכן קרו הדברים, והם מהווים עדות לדורות.
 
וכך זה כתוב בתנ"ך:
(דברים ד, לו): "אתה הראת לדעת, כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".
"הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט, ט).
וגם נכתב גם בתורה (שמות, פרק יט, ט): "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך... ויוצא משה את העם לקראת הא-לוהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר".
וכך נאמר גם בספר תהילים (פרק עח): "אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו. לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה. ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם. למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו יספרו לבניהם".

* * *

נבואה ושליטה בהיסטוריה:

התורה תיארה בצורה מפורטת מאורעות לא הגיוניים, ואף בלתי אפשריים בדרך הטבע, אשר עתידים לקרות לעם ישראל. בכך התורה מוכיחה שנותן התורה נמצא בכל זמן ויודע את העתיד לקרות, ולא רק זה - אלא שהבורא שולט בהיסטוריה ומאפשר את קיומו וגורלו הבלתי-טבעי של עמו.

בספר דברים (פרק ד) נאמרה נבואת הגלות, תפוצת עם ישראל בכל העולם, המספר המצומצם של עם ישראל בגלות, אנטישמיות, השיבה לארץ אחרי הגלות באחרית הימים, ותחיית הארץ רק על ידי העם היהודי. וכך נאמר שם: 
"כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ, והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני ה' אלוהיך להכעיסו, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה, לא תאריכון ימים עליה, כי השמד תשמדון, והפיץ ה' אתכם בעמים, ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג ה' אתכם שמה ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן, אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון, ובקשתם משם את ה' אלוהיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, כי אל רחום ה' אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם".

ובשפה פשוטה: "כי עם ישראל יוליד בנים ובני בנים וישבו על הארץ, וחטאו ובנו פסלים, ועשו את הרע בעיני ה' הא-לוהים להכעיס אותו - השמים והארץ יהיו העדים שלי היום - כי אתם תעלמו מהר מעל הארץ שאותה אתם הולכים לקחת, לא תהיו זמן רב עליה כי אתם תאבדו - ואז ה' יפיץ אתכם בעמים, ותישארו שם במספר קטן, בעמים לשם ה' יוליך אתכם, ועבדתם שם אלים מעץ ואבן אותם יצרו בני-אדם, אלים שלא יראו ולא ישמעו ולא יאכלו ולא יריחו, ותבקשו משם את ה' אלוהיכם ותמצאו אותו, כי אתה תבקש את ה' בכל ליבך ובכל גופך מתוך הקושי בו תהיה, וכל הדברים האלה יקרו לך באחרית הימים, ואז תחזור אל ה' אלוהיך ותשמע בקולו, כי ה' הוא אל רחום, הוא לא יעזוב אותך ולא ישמיד אותך, והוא לא ישכח את הברית שנשבע לאבותיך".

התורה כתבה מספר דברים, שכולם הם נגד ההגיון:
1) העם היהודי ישרוד תמיד.
2) העם היהודי יורחק מאדמתו.
3) העם היהודי יתפזר בכל רחבי העולם.
4) העם היהודי יהיה קטן כל הזמן הזה (כידוע היהדות אוסרת התבוללות, ומנגד מקשה גיור).
5) העם היהודי יהיה נרדף בכל העולם כולו (אנטישמיות).
6) ינסו להשמיד את העם היהודי, אך לעולם לא יצליחו.
7) ארץ ישראל תשאר שוממה רק במשך הזמן שהיהודים יהיו בגלות.
8) אחרי כל זה ישוב עם ישראל לארצו מכל רחבי העולם.

סיכום ההוכחה:
תרבויות עצומות כמו יוון, רומא, פרס ובבל נעלמו כליל, ורק עם ישראל נותר כנבואות התורה והנביאים. אלפיים שנים של רדיפות, והעם היהודי חזר מכל רחבי העולם עם אותה תורה ואותן מצוות. הרי כל אדם ישר רואה כאן התערבות אלוקית. הרי איש לא היה מעלה על דעתו שאחרי אלפיים שנות גלות העם היהודי עדיין ישרוד, לא רק מפני פגעי הטבע והזמן (כל עם בסופו של דבר נכבש ומתבולל, אך הדת היהודית אוסרת התבוללות מחד, ומקשה גיור מנגד), אלא מפני הרדיפות האנטישמיות הבלתי-הגיונית באלפי השנים האחרונות. תרבויות ענק רדפו אחרי עם ישראל בכל העולם כולו במטרה להשמידו. מי היה מאמין לפני מאה שנה שתקום אומה שתרדוף יהודים בכל רחבי העולם כולו כדי שלא להותיר מהם זכר? ועוד שאחרי כל זה עם ישראל ישוב לארצו? ועוד לומר שכל זה היה כתוב במפורש בהבטחות התורה והנביאים? מי שמביט בהיסטוריה היהודית, רואה לפניו התערבות אלוקית בכל דור ודור, ובכל יום ויום, לא רק בבריאת העולם והפעלתו, כי אם בשליטה תמידית בהיסטוריה האנושית. 
מכיוון שמאורעות אינם אפשריים בדרך הטבע (ומאות תרבויות אחרות שנכחדו מוכיחות זאת), ומכיוון שהדברים כתובים במפורש בספר התורה - מהווה הדבר הוכחה לשליטה האלוקית בהיסטוריה, לכך שנותן התורה הוא הבורא אשר קורא את כל הדורות מראש, ומכוון את ההיסטוריה בהתאם לנבואותיו.

איך זה כתוב בתנ"ך?
בספר ישעיהו נאמר במפורש (פרק מא, ד): "מי פעל ועשה, קורא הדורות מראש, אני ה' ראשון ואת אחרונים - אני הוא".
תהילים (פרק צו, ט-יג): "השתחוו לה' בהדרת קודש, חילו מפניו כל הארץ, אימרו בגוים - ה' מלך, אף תיכון תבל בל תימוט, ידין עמים במישרים, ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלואו, יעלוז שדי וכל אשר בו, אז ירננו כל עצי יער לפני ה', כי בא, כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק, ועמים באמונתו".